הקשר בין התפתחות הילד ובין הקושי של ההורה

נוב 11. 2018 | מאת גננת הגן

תהליך התפתחות הספרציה והאינדיבידואציה אצל הילד בגיל הרך

 

 

תהליך הספרציה-אינדיבידואציה הוא תהליך שתואר על ידי הפסיכולוגית מרגרט מאהלר, המתאר את תהליך התעצבות אישיותו של התינוק הבריא כאישיות עצמאית ונפרדת. תהליך זה מתאר שלבים של התפתחות רצויה של תינוק עד גיל 3 שנים, בו הוא נפרד מההורים ויוצר אגו וזהות עצמית מובחנים משלו.

 

מושגים חשובים:

'אוטיזם נורמלי' (חודש ראשון) + 'סימביוזה נורמלית' (חודש שני עד שישי לערך)

= תלות נורמטיבית בהורים (בשישה חודשים ראשונים).

 

'הלידה הפסיכולוגית': חודש שביעי עד לגיל שלוש , והלאה...

תהליך ה'ספרציה' - חשיבותה להתפתחות תחושת המסוגלות בילד.

הספרציה (נפרדות) מתבטאת בהתרחקות מהתלות הראשונית של התינוק בהורים או באב, ובתחילתה של עצמאות ונפרדות גופנית ונפשית. הביטויים של הספרציה הם, בין היתר, צמיחת היכולת הגוברת של הפעוט לטפל בעצמו, שיפור יכולתו של התינוק להרגיע את עצמו (ויסות עצמי), יכולתו

להתמודד בעצמו באופן גובר עם אתגרי החיים, וחוויה עצמית נפרדת מזו של הזולת.

במילים אחרות, הספרציה מוגדרת כיציאה מהקשר הראשוני והתלותי עם ההורים, קשר

שבתחילתו אין עדיין הפרדה בין האני לבין הזולת ובין מה שבא מבפנים לבין מה

שמגיע מבחוץ ועד לתחושת המסוגלות לעשות פעולות באופן עצמאי.

 

תהליך ה'אינידיבידואציה'  - חשיבותה להתפתחות תחושת הייחודיות בילד.

אינדיבידואציה (ייחודיות) הוא התהליך שבו הופך האדם ל"אינדיבידום",

כלומר לאדם בעל תכונות ומאפיינים ייחודים כפרט עצמאי, הכולל רצונות ומחשבות ותגובות למצבי מציאות.

 

 

 

שלבים:

1. 'הבחנה' (6-10 חודשים) - הילד כדמות נפרדת להורים /

'חרדת זרים' - השוואה בין ההורים ובין דמויות זרות (זכרון חזותי).
הקושי של ההורים - דאגה מתגובותיו של הילד כלפי סבא/סבתא - בוכה ונרתע.

האיזון של ההורים - "אני נמצאת פה, ואתה יכול לזחול ולגלות מקומות חדשים, ואתה יכול להתמודד עם אנשים אחרים בדרך שלך".

 

2. 'אימון' (10-15 חודשים) - הגדלת המרחק מההורים, והתקרבות לדמויות אחרות.

הילד לומד ומתאמן להתרחק ולחקור את העולם - הן מבחינה מוטורית והן מבחינה רגשית. כדאי לשים לב לכך שזו תחילתה של תקופת הגיל הרך, שבה הפעוט רוכש את המיומנויות המוטוריות

והשפתיותשיקדמו אותו בתהליכי הספרציה.

מצד שני - הילד מגיע אל ההורים לצורך 'תדלוק רגשי'.
הקושי של ההורים - ההורים חוששים מנפילה פיזית של הילד כשהוא לומד ללכת. ההורים מודאגים מהרצון של הילד להתקרב לאנשים זרים במקומות שונים.

האיזון של ההורים - מאפשרים לילד ליפול ולקום, תוך יצירת סביבה בטיחותית. מאפשרים לילד ליצור מגע עם אחרים, תוך שמירה על קשר עין צמוד.

 

3. 'התקרבות מחדש' (14-24 חודשים)- החשש מאובדן ההורים, יוצרת צורך של התקרבות מחדש אל ההורים (אמביוולנטיות ביחס לתהליך הפרידה).
הקושי של ההורים - תחושת בלבול, מהרצון האמביוולנטי של הילד גם לעצמאות ("ילד גדול"), אך גם לקירבה ומבחינתה ליצירת 'תלות' מחודשת ("הוא צריך אותי").
האיזון של ההורים - יצירת 'מרחק אופטימלי' = לאפשר לילד תחושת ביטחון בנוכחות של ההורה כשהוא זקוק לו לעזרה וסיוע, יחד עם עידוד להמשך התפתחות תחושת המסוגלות.

 

 

 

4. 'גיבוש העצמיות' (שנתיים עד שלוש, והלאה...)- נוצרת 'קביעות האובייקט הרגשי'
הילד לומד לפתח תחושת ביטחון בנוכחות ההורה, גם כשהוא ברקע.
הקושי של ההורים - תחושת 'אובדן שליטה' כי הילד מסוגל להתמודד עם מצבים רגשיים-חברתיים גם ללא נוכחותה הפיזית (במשפחתון/מעון/גן) ולכן יוצרת התערבויות / ביקורת / פותרת בעיות לילד.
האיזון של ההורים - בניית יחסים המושתתים על תהליכי 'שיתוף-התייעצות-בקשת עזרה', אמפטיה והכלה, עידוד דרך העברת מסרים המעודדים את חופש הבחירה והיכולת של הילד להתמודד.

 

 

ה-מטרה - יצירת האיזון ע"י ההורה -

א. כשההורים שולטים בעצמם ומנהלים את רגשותיהם - הם מודעים לתחושת הדאגה והחשש. יחד עם זאת הם מסוגלים לפרש את מצבי הקושי של הילד - כחשובים להתפתחותו ושכלול יכולת ההתמודדות שלו.

ב. כשההורים מסוגלים לראות את צרכיו של הילד, באמצעות ביטויי אמפטיה המאפשרים לילד תחושת ביטחון בנוכחות של ההורים ללא נוכחותם. כך מתאפשרת לו שכלול יכולת הפעלת וויסות עצמי. במקביל ההורים מעודדים אותו לעצמאות תפקודית ועצמאות בוגרת - באמצעות עידוד לחופש הבחירה.